מערכת היירוט חץ – חומת המגן האסטרטגית של ישראל

מערכת היירוט “חץ” היא אחד הסיפורים המעניינים ביותר בהנדסה ובחדשנות ישראלית:

פיתוח כחול-לבן (בשיתוף ארה״ב) שמעניק שכבת הגנה עילית מפני טילים בליסטיים.

במקום לדבר בסיסמאות צבאיות, תחשבו עליה כעל טכנולוגיה חכמה שמזהה איום מרחוק,

מחשבת נתיב יירוט מדויק ופועלת אוטומטית כדי לשמור על שמי המדינה נקיים.

בכתבה שלפניכם נצלול אל מאחורי הקלעים של המערכת, נבין איך היא עובדת,

נסקור את הנתונים המעניינים ביותר ואת הדרך שבה “חץ” הפך למוצר יצוא נחשק ברחבי העולם.

אז מה היא מערכת היירוט חץ?

“חץ” היא השכבה העליונה במערך ההגנה הרב-שכבתי של ישראל מפני טילים בליסטיים, לצד “כיפת ברזל”, “קלע דוד” .

ייעודה הוא ליירט איומים מחוץ לאטמוספרה, עוד בשלב הטיסה בחלל –

ובכך לשבור שרשרת שיגור-פגיעה לפני שהראש הקרבי חוזר לאטמוספרה.

מערכת חץ, שפותחה במשותף על-ידי משרד הביטחון הישראלי וסוכנות ההגנה מטילים האמריקנית (MDA),

נחשבת לאחת המערכות האקזואטמוספריות המבצעיות הבודדות בעולם. 

סוגי מערכות חץ:

• חץ 1: אבות-טיפוס בסוף שנות ה-80; לא נכנסו לשירות מבצעי.
• חץ 2: נכנס לשירות בתחילת שנות ה-2000, יירוט אנדואטמוספרי בגובה עשרות ק”מ.
• חץ 3: משנת 2017 מבצעי; יירוט אקזואטמוספרי מעל 100 ק”מ, מהירות היפר-סונית, יכולת תמרון בזוויות חדות ויישום אפשרי כנשק אנטי-לווייני. 
• חץ 4: בפיתוח משנת 2021 כמתקדם עוד יותר – מעבדות בואינג ו-IAI שוקדות על מחליף עתידי לחץ 2, עם גמישות תמרון ומנוע משופר. 

אז, איך מערכת חץ בעצם פועלת ?

איתור – מכ”ם Green Pine הדיגיטלי סורק וטווחו מעל 800 ק”מ.

מעקב וחישוב מסלול – מרכז בקרת האש “Citron Tree” מחשב נתיב־יירוט אופטימלי ומקצה משגר זמין.

שיגור – הטיל הדו-שלבי מואץ באמצעות מנוע רקטי, נפרד בשלב החוץ-אטמוספרי ומפעיל מנוע ביות עצמאי.

Kill Vehicle – ראש נגדי לא נפיץ, מנווט באמצעות חיישן IR ומערכת Thrust Vectoring; הפגיעה הישירה משמידה את האיום באנרגיה קינמטית גבוהה, הרחק משטח ישראל. 

מקורות>

קצת נתונים על מערכת היירוט –

• מהירות טיל
  • חץ 2 – מגיע למהירות של עד מאך 9 (כ-2.5 ק״מ/ש׳). 
  • חץ 3 – מוגדר כמיירט היפרסוני, כלומר מעל מאך 5; פרסומים מקצועיים מציינים שהוא מהיר אף מחץ 2 ומוערך כ-מאך 9-פלוס. 
• גובה יירוט
  • חץ 2 – מסוגל להשמיד מטרה בשכבה האנדו-אטמוספרית, עד כ-50 ק״מ מעל פני הקרקע. 
  • חץ 3 – פועל מחוץ לאטמוספרה, בגבהים שמעל 100 ק״מ, כך שהפיצוץ מתרחש בחלל ולא מעל ישראל. 
• טווח המטרה (טווח הטיל הבליסטי שהמערכת נועדה ליירט)
  • חץ 2 – מתוכנן להתמודד עם טילים בליסטיים ארוכי-טווח “בני אלפי ק״מ”, והוא השכבה שמטפלת באיומים בשלב הטיסה האוויר־בליסטית בתוך האטמוספרה. 
  • חץ 3 – מיועד ליירט טילים בעלי טווח של עד כ-2,400 ק״מ (כ-1,500 מייל), ולכן נותן חיץ הגנתי גם למדינות שכנות לאירופה. 
• שיעורי הצלחה
  • בשורה של ניסויי־טיסה רשמיים מדווח משרד הביטחון על הצלחה של מעל 90 % לחץ 2; חץ 3 הראה שיעור דומה מאז 2017. 
  • במתקפת 13–14 אפריל 2024 שיגרו איראן ובעלות-בריתה מאות טילים ומל״טים; מערכות חץ 2 וחץ 3 (בסיוע בעלות־ברית) השיגו כ-99 % יירוט. 
• נקודות מפתח נוספות
  • חץ 2 מיירט “בתוך האטמוספרה” באמצעי פיצוץ-קירבה, בעוד ש-חץ 3 משתמש ב-Hit-to-Kill אנרגטי נקי (ללא חומר נפץ) בחלל.
  • לחץ 3 קיים כבר חוזה יצוא ראשון בהיקף כ-€3.5 מיליארד עבור גרמניה; המשלוחים צפווים ככל הנראה להתחיל
  • במהלך-2025. 

ייצוא מערכת חץ:

הפרויקט ממומן בכ-50 % ע”י ארה”ב; בואינג מייצרת תתי-מערכות, ו-IAI אחראית על האינטגרציה בישראל.

ב-2023 אישר הקונגרס האמריקני את מכירת חץ 3 לגרמניה – עסקת הייצוא הביטחונית מהגדולות בתולדות ישראל (כ-€3.5 מיליארד).

המשלוחים הראשונים מתוכננים ל-2025 במסגרת מיזם Sky Shield האירופי. 

מדינות נוספות – דוגמת אזרבייג’ן, שוויץ ופינלנד – הביעו עניין, אך כל יצוא כפוף לאישור אמריקני עקב מרכיבים רגישים. 

היקף ייצור ועלויות:

• ייצור שנתי: הערכות בלתי־מסווגות מדברות על כמה עשרות מיירטים בשנה.
• עלות מיירט: בין ‎$2–3 מיליון ל-חץ 2 ו-‎$3–4 מיליון ל-חץ 3 (הערכות תעשייה).
• קווי ייצור: מפעל מלמ (IAI) ביהוד וקווי בואינג בארה”ב לאביזרי מבנה. 

הצלחות בולטות של מערכת חץ:

ב־15 אפריל 2024, במהלך מתקפת-השיא האיראנית (מאות טילים ומל”טים),

חץ 2 ו-חץ 3 הובילו מערך שיירט 99 % מהאיומים, בשילוב סיוע אווירי אמריקני ובריטי.