מחיר הדלק בישראל – איך הוא בנוי?

מחיר ליטר בנזין בתחנת הדלק בישראל נראה במבט ראשון כמו מספר בודד,

אבל מאחוריו מסתתרת נוסחה מפורטת, קבועה בצו פיקוח ממשלתי ומתעדכנת מדי חודש.

נכון ל-1 ביולי 2025 עומד המחיר המפוקח לבנזין 95 אוקטן בשירות עצמי על 7.15 ש״ח לליטר,

בעוד שירות מלא מוסיף 0.24 ש״ח לליטר –

תוספת הקשורה ישירות לעלות שכר המינימום ומתעדכנת פעמיים בשנה.

ארבעת הבלוקים שבונים את המחיר

עלות הדלק הגולמי (CIF W-MED)

זהו מחיר הבנזין במפרץ הים-התיכון, כולל ביטוח והובלה לישראל.

ביולי 2025 הוא עומד על 1.88 ש״ח לליטר, כ-26 % ממחיר הקצה.

הרכיב הזה מושפע ישירות ממחיר הנפט בעולם ומשער החליפין דולר-שקל.

למשל, חבית ברנט נסחרה ב-70 דולר בקירוב ב-8 ביולי 2025,

רמה המגלמת עלייה של כ-4 % בחודש אך עדיין נמוכה בכ-18 % מהשיא של 2022. 

מס הבלו

הבלו הוא מס קבוע לליטר, שאינו תלוי במחיר הגולמי.

בחישוב יולי 2025 הוא 3.55 ש״ח – חצי ממחיר הליטר.

המדינה השתמשה בו בעבר ככלי לאיזון יוקר המחיה.

מאז מאי 2025 חזר הבלו לשיעורו המלא כחלק ממדיניות החזרת הכנסות מס לאחר תקופת ההקלות. 

מע״מ

שיעור המע״מ הכללי בישראל עלה ל-18 % בתחילת 2025.

במונחי בנזין, המע״מ מחושב על סך כל הרכיבים הקודמים,

ולכן ביולי 2025 הוא מוסיף 1.09 ש״ח לליטר (כ-15 % ממחיר הקצה).

שינויים במע״מ משפיעים באופן מיידי על מחיר התחנה, שכן הם מוכפלים בכל ליטר שנמכר. 

מרווח השיווק

מרווח השיווק (0.63 ש״ח, 9 % מהמחיר) נועד לכסות את הוצאות התחנות והחברות:

תפעול, הובלה פנימית, ביטוח, שכר עובדים, ורווח סביר.

המשרד מעדכן את המרווח מעת לעת;

ב-2024 למשל הוקטן המרווח בעקבות בדיקה שהעלתה כי התייעלות לוגיסטית הורידה עלויות הובלה.

גם כאן משחק תפקיד שער החליפין,

מאחר שרוב ההוצאות (דלק למכליות, ציוד) מוצמדות לדולר.

למה המחיר קופץ לפעמים באגורות, ולפעמים בשקלים?

• תנודתיות גלובלית – אירועים גאופוליטיים (למשל המתיחות המתמשכת עם איראן במפרץ) מעלים את פרמיית הסיכון ומייקרים את חוזי הנפט, לעיתים בן-לילה. 
• שער החליפין – מכיוון שהנפט נקוב בדולרים, פיחות של 10 אגורות בשקל יכול להוסיף כ-6 אגורות לליטר, גם אם מחיר החבית לא זז.
• שינויים פיסקאליים – הממשלה יכולה לשנות בלו או מע״מ בצו; הפחתה זמנית של 10 אגורות בבלו תתגלגל כמעט במלואה לצרכן, והעלאה תחזור במחיר מלא.
• הוצאות שיווק – עלות השכר במשק, רגולציה סביבתית ותקני בטיחות חדשים מטרידות את רווחיות התחנות ומגדילות לעיתים את המרווח.

לסיכום:

הפירוק לארבעה בלוקים מגלה שמעל 60 % ממחיר הדלק הוא מס ישיר;

כלומר, הממשלה מחזיקה בכלי מהיר להוזיל או לייקר נסיעה ברכב פרטי.

מנגד, הנחתה חד-פעמית של בלו מייצרת חור תקציבי של מיליארדי שקלים בשנה.

לכן, החלטות מס בדרך-כלל מתקבלות רק בעת משבר יוקר מחיה חריף, או כחלק ממדיניות סביבתית רחבה יותר (למשל, מעבר לרכב חשמלי).