האם העבודה מהבית היא תופעת פוסט קורונה ומלחמות, או מהפכה אמיתית?
חמש שנים אחרי הסגר הראשון (נגיף הקורונה), תקופה שבה העולם כולו נחשף לאופן ויכולת העבודה מהבית –
יותר מ-40 % מהעובדים בארה״ב עדיין עובדים מרחוק לפחות יום בשבוע,
ו-65 % מהנשאלים בעולם צופים שהנתח הזה רק יגדל בחמש השנים הקרובות.
הנתונים האלה – מסקר Stanford ומדוח State of Remote Work 2025 – מצביעים על כך שהטרנד של עבודה מהבית ממש לא הולך לשום מקום, אלא מתבסס כמודל עבודה של ממש.
ההשפעה על שוק העבודה:
שוק העבודה הגלובלי מציג תעסוקת שיא ואבטלה של 4.9 % בלבד במדינות ה- OECD, בין היתר בזכות הגמישות שמאפשרת עבודה היברידית.
מצד שני, מחקרי Stanford מראים שפול־טיים רימוט גורע כ-10 % מהפריון לעומת משרד מלא – בעיקר בגלל קשיי תקשורת וחונכות.
המסקנה של מרבית הכלכלנים ברורה:
פתרון שהוא ״גם-וגם״ (יומיים-שלושה בבית, השאר במשרד).
פתרון שכזה ממקסם את התועלת תוך חיסכון בעלויות והשגה של וביצועים טובים יותר.
נשים מרוויחות במיוחד מהאפשרות לעבוד מהבית:
שיעור האימהות החוזרות לשוק העבודה גדל, והגמישות מקלה על עומס הטיפול בילדים.
ועדיין, נתוני WSJ מראים פערי קידום:
נשים שנשארות בבית “נעלמות מהראדר” הארגוני ומתקדמות לאט יותר.
בין חיבוק הכלב לבדידות המסך:
סקר Gallup מצא שעובדים מרחוק אמנם מעורבים יותר בעשייה-
אך מדווחים על כעס, עצב ובדידות בשיעורים גבוהים יותר מעמיתיהם ההיברידיים.
בבריטניה אפילו עצם החשש מ”צו חזרה למשרד” כבר פוגע ברווחה הנפשית של עובדים.
החוקרים מבהירים:
מודל היברידי מאוזן, לצד יוזמות רווחה (ימי חופש-נפש, צ׳ק-אין קבוצתי, מפגשי צוות פיזיים), מפחית משמעותית תופעות של שחיקה ובדידות.
אז… עבודה מהבית- טרנד או מהפכה?
דוחות Microsoft Work Trend Index ורויטרס מראים שחברות שמאמצות עבודה בתמכונת של היברידיות נהנות מפריון גבוה, שימור טאלנטים ועלויות נמוכות יותר, כל עוד הן משקיעות בכללי משחק ברורים ובכלים דיגיטליים תומכים.
במילים אחרות:
העבודה מהבית כבר אינה “גימיק/פוסט קורונה”, אלא חלק בלתי נפרד מה-DNA התעסוקתי החדש.
הארגונים שישכילו לאזן בין גמישות לחיבור אנושי, ויקדמו תרבות ארגונית מכילה ובריאה-
יהיו כנראה אלו שיובילו את שוק העבודה בעשור הקרוב.