בישראל של שנת 2025, בין כבישים מהירים, שכונות מגורים ופארקים עירוניים, מתרחש סיפור אפל ומפתיע:
סחר לא חוקי בקופים.
לא מדובר בתופעה שולית או נדירה, אלא בתעשייה מתוחכמת, מסוכנת ואכזרית, שמערבת הברחות בינלאומיות, פשע מאורגן, וסכנות בריאותיות חמורות.
עם הזמן תופעה זו גוברת ושומעים על יותר ויותר מקרים של אחזקת קופים לא חוקית.
הקופים, שבדרך כלל נחטפים מהטבע באפריקה, מועברים לישראל בדרכים יצירתיות, לעיתים אפילו באמצעות רחפנים, ומוחזקים בתנאים קשים, כשהם סובלים פיזית ונפשית.
היקף התופעה:
לפי רשות הטבע והגנים, נכון ליולי 2025 נתפסו 54 קופים ברחבי הארץ במסגרת מבצעי אכיפה נרחבים.
מדובר בקופים מסוג ורווט, גנון וקופים ירוקים- כולם מינים שאינם טבעיים לישראל.
הם נתפסו במקומות שונים: בדרום, במרכז, בצפון, ואפילו בתוך מפעלים ובתי מגורים.
הסחר אינו מוגבל לקופים בלבד. במהלך השנה נתפסו גם גורי אריות, צבים, תוכים אקזוטיים, צפרדעים רעילות, צבועים, גזלים.
אך הקופים הפכו לסמל של התופעה, בשל האינטליגנציה שלהם, הרגישות החברתית, והסבל הרב שהם חווים בשבי.
איך זה קורה?
בדרך כלל המסלול הוא כזה-
הקופים נלכדים בטבע באפריקה, מועברים לגבולות ירדן או מצרים, ומשם מוברחים לישראל.
חלקם מועברים דרך מעברי גבול יבשתיים, אחרים מועברים באוויר באמצעות רחפנים.
הם מוחזקים בכלובים קטנים, לעיתים קשורים בשרשראות, סובלים מפציעות, ומגיעים כשהם חולים או פצועים.
אחד הקופים הגיע עם נשיכה בגב, אחר סבל מפצעי חגורה, וקוף נוסף מת מטטנוס לאחר שנמצא קשור בשרשרת.
קופים אחרים הגיעו עם זנבות פצועים -כנראה תוצאה של סטרס קיצוני שגורם להם לנשוך את עצמם.
הסכנות לבני אדם:
הקופים אינם רק קורבנות. הם גם עלולים להוות סכנה. מדובר בחיות בר שנושאות מחלות זואונוטיות, כלומר מחלות שיכולות לעבור לבני אדם.
בין המחלות שזוהו: שחפת, הרפס, כלבת, ו-SIV וירוס הדומה ל-HIV4.
כמה אנשים שנחשפו לקופים ננשכו ונשלחו לבדיקה רפואית.
רשות הטבע והגנים קוראת לציבור להיבדק במקרה של מגע עם קופים, גם אם מדובר במגע אקראי.
הקופים עוברים בדיקות דם מקיפות, חלקן נשלחות למעבדות בחו"ל, כדי לוודא שהם אינם נושאים מחלות מסוכנות.
למה בכלל אנשים רוצים קוף בבית?
התשובה טמונה ברשתות החברתיות. סרטונים של קופים לבושים בבגדים, משחקים עם ילדים, או אוכלים גלידה, יוצרים אשליה של חיית מחמד אקזוטית, חמודה ומגניבה.
אבל המציאות רחוקה מכך.
קופים הם חיות חברתיות, אינטליגנטיות ורגישות.
הם זקוקים לקבוצה, למרחב טבעי, ולשגרה חברתית. כשהם מופרדים ממשפחתם, הם סובלים נפשית ופיזית.
הם עלולים להפוך לתוקפניים, לפתח בעיות התנהגות, ולסבול מדיכאון.
פשע מאורגן:
לפי רשות הטבע והגנים, מדובר בפשע מאורגן לכל דבר.
הסוחרים פועלים במחשכים, מעניקים שמות לקופים כדי להקל על מכירתם, ולעיתים אף מסירים להם את השיניים כדי למנוע נשיכות.
הם מפרסמים את הקופים ברשתות החברתיות, מציגים אותם כחיות מחמד אידיאליות, ומוכרים אותם במחירים גבוהים.
הענישה בישראל על סחר בחיות בר נחשבת מקלה. רק מעטים מהמעורבים נתפסים, ורובם אינם מועמדים לדין.
המשאבים המוקצים לאכיפה מוגבלים, והמאבק בתופעה מתנהל בתנאים קשים.
שיקום הקופים:
הקופים שנתפסו מועברים למקלט הקופים הישראלי, שם הם עוברים שיקום ארוך.
הם מקבלים טיפול רפואי, משתלבים בקבוצות חברתיות, ולעיתים אף מקבלים שמות שמסייעים בתהליך ההחלמה.
הצוות במקלט מדגיש שהשיקום אינו פשוט. קופים צעירים משתקמים מהר יותר, אך קופים מבוגרים שסבלו מבידוד ממושך – זקוקים לתהליך ארוך ומורכב.
חלקם סובלים מבעיות רפואיות קשות, כמו קטרקט, פציעות, או בעיות שיניים.
השפעה על הטבע המקומי:
הקופים אינם חלק מהמערכת האקולוגית של ישראל. כשהם משתחררים לטבע, לעיתים על ידי בעלים שמבינים שלא יכולים לטפל בהם, הם עלולים לפגוע במינים מקומיים, להתחרות על מזון, ולהפיץ מחלות.
הסכנה אינה רק לקופים עצמם, אלא גם למערכת האקולוגית כולה.
הכנסת מינים פולשים עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לטבע המקומי.
אז מה אפשר לעשות?
- הגברת האכיפה: יש צורך בהקצאת משאבים נוספים לרשות הטבע והגנים ולמשטרה, כדי להתמודד עם הסחר.
- החמרת הענישה: הענישה על סחר בחיות בר צריכה להיות חמורה יותר, ולהרתיע את המעורבים.
- הסברה לציבור: חשוב להעלות מודעות לכך שקוף אינו חיית מחמד, אלא חיית בר שזקוקה לטבע.
- שיתוף פעולה בינלאומי: הסחר הוא גלובלי, ויש צורך בשיתוף פעולה עם מדינות אחרות כדי לעצור את ההברחות.
לסיכום:
הסיפור הזה הוא לא רק על קופים. הוא עלינו.
על הבחירות שאנחנו עושים, על האחריות שלנו כלפי בעלי החיים, ועל הצורך הדחוף לשים סוף לסחר הלא חוקי הזה.
קוף הוא לא צעצוע. הוא לא שייך לבית, אלא לטבע.