הבלאגן בדרום סוריה | סקירה

ב־11 ביולי 2025 אירע אירוע שהדליק את מדינת סוריה ובעיקר את דרום סוריה, והצית מחדש את העימותים, הפעם אולי באופן יותר חמור.

סוחר דרוזי הותקף ונחטף בכביש דמשק–סווידא. התגובה לא איחרה לבוא: הדבר הוביל לעימותים אלימים בסווידא ולכ-30 הרוגים כבר ביום הראשון.

ככל שהעימותם נמשכו ואף גברו, הצבא הסורי הוזעק להרגיע את המצב – אך העימותים בין הדרוזים, הבדואים ולכוחות ממשלתיים רק התעצמו, תוך הודעות על ביצוע רציחות בשטח, ביזה והשתלטות על מטרות אזרחיות.

סך הכל, לפי רשות תצפית זכויות אדם סורית (SOHR), נספרו מעל 166 עד 248 הרוגים – כולל דרוזים, אנשי צבא ובדואים – ורבים נפצעו. 

מיקומים מרכזיים של העימותים:

• סווידא – העיר המרכזית בדרום סוריה ובירת הדרוזים. העימותים החמורים ביותר התרחשו בפרברי העיר: אל־מקהואס, אל־מרזרע, אל־סורה ואל־טירה.
• דרעא – סמוכה לסווידא, ומשמשת כבסיס תגבורת לבדו אהביים. גם שם ישנה פעילות מוגברת.
• דמשק ואל־תח’לה – ישראל צרפה את הטילים שלה גם לשם: הפצצה על שער מטה המטכ״ל בדמשק, במסגרת מכלול התקיפות בדרום סוריה.

התערבות ישראל

ישראל התערבה במהירות יחסית, בעיקר בשל הלחץ מצד העדה הדרוזית בישראל ובעיקר כדי להגן על הקהילה הדרוזית שברחבי הגולן והגבול – אותה היא רואה כ”בעלי ברית” חשובים:

1. פגיעות בטנקים וקונבויים – ב־14 ביולי מטוסי קרב ישראלים פגעו במספר טנקים ממשלתיים בדרום סוריה, כדי למנוע מהם להתקדם לעבר סווידא.
2. הפצצות בדמשק – היום ה-16 ביולי, צה”ל תקף את משרדי משרד ההגנה והמטה הכללי בדמשק, כבצעד סימבולי ואסטרטגי, כדי להעביר מסר – לא לפגוע בדרוזים בדרום.
3. הערכות שלטונית – ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון כץ הזהירו בפומבי את הממשלה הסורית והכריזו כי ישראל אינה יכולה לשתוק למראות הללו.
4. הרחבת נוכחות גבולית – צה”ל חיזק את כוחותיו בעיירות הגבול והציב אותהות תגבורת ותשתית של ההרתעה.