אנחנו נמצאים ממש בשיא עונת הרחצה בישראל ותחילת החופש הגדול,
חוף הים הופך לא רק לאזור בילוי מהנה אלא גם לזירה שבה מופיעות מדוזות, לעיתים בכמויות גדולות ומרשימות.
הנה כל מה ששווה לדעת על יצורים ימייים ייחודיים אלה:
מיהן, איפה הן נפוצות, כיצד מתמודדים איתן – ובסופו של דבר, איך ליהנות מהים בלי לסבול.
אז.. מה זה בכלל מדוזות?
מדוזות הן בעלי חיים חסרי חוליות המשתייכים לתחום הצורבים, הכולל גם אלמוגים ושושנות ים.
ממה עשויות מדוזות? בעיקר ממים.
עד כ‑95% ממשקל גופן וזרועות המכילות תאי ארס המשמשים לצייד ולהגנה עצמית.
מדוזות ניזונות בעיקר מפלנקטון וביצים.
זרועות המדוזות מכילות תאי ארס נפלטות ברגע מגע, חודרות לעור הפתוח ומזריקות את הארס.
רוב סוגי המדוזות שקיימות בישראל אינן מסוכנות באופן חמור,
אך עדיין עלולות לגרום לתחושת צריבה, אדמומיות וגרד, ובמקרים נדירים אף לתגובות אלרגיות.
כמה מינים של מדוזות קיימים בישראל?
האקלים החם והזרמים הימיים מאפשרים הופעה של מינים מגוונים של מדוזות.
בישראל נרשמו כ־10 מיני מדוזות, רובם פולשים ממקורות זרים :
- חוטית נודדת (Rhopilema nomadica) – המדוזה הנפוצה והצורבת ביותר, המקור שלה הוא באוקיינוס ההודי והפסיפי, ומגיעה לים התיכון דרך תעלת סואץ. מוצאים אותה מכל חופי ישראל, במהלך הקיץ בעיקר, ולעיתים מופיעים נחילי ענק.
- כחולת שולייים חלקה (Rhizostoma pulmo) – מדוזה לבנה‑כחלחלה עם שוליים כחולים, גדולה מאוד (0.5–1 מ’ קוטר). צורתה מרשימה, אך שריפתה מתונה יותר מזו של החוטית הנודדת .
- פעמונית נקודה (Phyllorhiza punctata) – מדוזה חביבה לגמרי, שאינה צורבת. צבעה חום‑צהבהב ומתעדרת בנקודות לבנות. נפוצה בחוף הדרום והמרכז, בעיקר בקיץ המוקדם .
- מיני מסרקניות (Mnemiopsis leidyi, Beroe ovata) – אינן מדוזות “אמיתיות” (שייכות לקבוצת המסרקניות), אך מצויות במי ישראל. כאלו, במיוחד Mnemiopsis leidyi, נחשבות לזרות, אך אינן צורבות .
- ירחית ארבע‑קשתות (Aurelia aurita) – מדוזה לבנה עד שקופה עם קווצות עדינות. יכולות להגיע גם ללב הים התיכון .
- פעמונית ביצת עין ים‑תיכונית (Cotylorhiza tuberculata) – מדוזה סימפטית בעלת אצות סימביונטיות, צבעה צהבהב או כתמתם, חדה לעין אך לא מסוכנת במיוחד .
- מדוזות נוספות – כגון Pelagia noctiluca (צורבת במידה רבה), מינים נדירים של מלחאות, ועוד.
איפה בעיקר רואים את המדוזות?
אי אפשר להתמקד רק בחוף אחד.
נחילי מדוזות מופיעים לעיתים קרובות לאורך כל חופי ישראל, מהדרום ועד הצפון –
וביתר שאת באשקלון, חוף תל אביב, הרצליה וחיפה.
ההופעה מרוכזת בעיקר בחודשים יוני עד אוגוסט, כששיאה הוא בחודש יולי.
מה הסכנה ומה עושים כדי להתמודד עם זה?
א. כיצד מזהים מדוזה “מסוכנת”?
- החוטית הנודדת היא המדוזה הכי צורבת; משקל הכאבים לפי מדדים ישראליים יכול להגיע עד 7–10, והיא עלולה לגרום לכוויות שמשתוות לתחושת שריפה ממושכת .
- הRhizostoma pulmo צורבת במידה מתונה, והפעמונית והמסרקניות – לא צורבות כלל ולכן בטוחות במגע.
- גם זרועות קטנטנות צפות במי הים: לפעמים בלי שנראה דגימה מדיזתית, הצריבות מרגישות העור.
ב. טיפול ראשוני – מדריך פשוט:
- שיטוף מיידי במי ים (לא מתוקים!) – כדי להפסיק תאי ארס.
- הסרת הזרועות בעדינות באמצעות קרטון, כרטיס, וכל כלי אחר.
- קומפרסים קרים, לפיזור הכאב והנפיחות ().
- נטילת אנטיסטמינים עם חשש לתגובה אלרגית (ייעוץ רפואי הכרחי).
- פנייה מיידית לחדר מיון במקרים של צריבה של פנים, עיניים, בליעה, קושי בנשימה, תגובה אלרגית חדה, או אם האזור רחב במיוחד.
ג. אמצעי מניעה:
- הימנעות ממים צבעוניים או שבהם קיים דגל סגול שחוף ההצלה הציב.
- בגדי ים צמודים, ביגוד גלישה (Rash Guard), גם גופיות Lycra וגם ביגוד גלישה מלא. משלבים שישמשו כמגן פיזי.
- קבלת מידע בזמן אמת: פלטפורמות כמו “מדוזות בעם” ואפליקציות דומות מאפשרות דיווחים ולהתעדכן על מיקומן.
תגובה אחת