הקבר בנשר: תולדותיו של עז א-דין אל-קסאם ואתר הקבר שלו

עז א-דין אל-קסאם: דמות היסטורית

עז א-דין אל-קסאם נולד בשנת 1882 בכפר ג'בלה שבסוריה. הוא היה איש דת מוסלמי, בוגר אוניברסיטת אל-אזהר בקהיר, ונודע כמטיף דתי כריזמטי.

בתחילת דרכו השתתף במאבקים נגד הקולוניאליזם האירופי. תחילה נגד האיטלקים בלוב, ובהמשך נגד הצרפתים בסוריה.

לאחר דיכוי ההתקוממות הסורית, ברח לארץ ישראל, והתיישב בעיר חיפה בשנת 1921.

במהלך שנות ה-30, אל-קסאם פעל להקמת תשתית חמושה של התנגדות לשלטון הבריטי ולמפעל הציוני.

הוא גייס תומכים מקרב האוכלוסייה הערבית המקומית, בעיקר איכרים ופועלים, ויצר תאים מחתרתיים שפעלו בגליל ובשומרון.

פעילותו נחשבת לאבן דרך בהתפתחות הלאומיות הפלסטינית החמושה, וה״התנגדות״

ב-20 בנובמבר 1935, נהרג אל-קסאם בקרב עם כוחות בריטיים סמוך לכפר יעבד שבאזור ג'נין.

מותו סימן את תחילתה של תקופה חדשה במאבק הערבי בארץ ישראל, והוביל להתפרצות המרד הערבי הגדול (1936–1939).

מיקום הקבר: בית הקברות המוסלמי בנשר

לאחר מותו, גופתו של אל-קסאם הובאה לקבורה בבית הקברות המוסלמי בעיר נשר, הסמוכה לחיפה. הקבורה התקיימה תחת פיקוח בריטי, ובנוכחות מצומצמת של אנשי דת ותומכים.

הקבר עצמו הוא קבר פשוט, ללא מבנה מפואר, אך עם מצבה שעליה חרוט שמו.

הבחירה בעיר נשר לא הייתה מקרית.

העיר הייתה אז יישוב קטן עם אוכלוסייה מוסלמית משמעותית, והקרבה לחיפה, שם פעל אל-קסאם, הפכה את המקום לסביר מבחינה לוגיסטית וביטחונית.

במשך עשרות שנים, הקבר נותר שקט, כמעט נשכח. רק מעטים פקדו אותו, בעיקר אנשי דת מקומיים או בני משפחה. לא נערכו בו טקסים ציבוריים, והוא לא שימש מוקד פוליטי או דתי.

תחזוקת הקבר והטיפול בו

הקבר נמצא בשטח בית קברות מוסלמי היסטורי, אשר מנוהל על ידי הוואקף – גוף דתי מוסלמי האחראי על אתרים קדושים. בשנים האחרונות, הוואקף החל להשקיע בתחזוקת הקבר, כולל ניקוי, שיפוץ המצבה והצבת שילוט.

לאחרונה דווח כי פעילים מוסלמים ניקו את הקבר והציבו סביבו גדר, כחלק ממאמץ לשמר את זכרו של אל-קסאם. הפעולה עוררה תגובות ציבוריות, בעיקר מצד גורמים פוליטיים שהתנגדו להנצחתו של אדם שנתפס בעיניהם כטרוריסט.

תיעוד היסטורי של הקבורה

המקורות הבריטיים תיעדו את מותו של אל-קסאם ואת קבורתו. לפי דיווחים מהתקופה, הבריטים חששו מהפיכתו של הקבר לאתר עלייה לרגל, ולכן ניסו לשמור על פרופיל נמוך סביב ההלוויה.

עם זאת, שמו של אל-קסאם הפך במהרה לסמל בקרב הפלסטינים, והקבר הפך לנקודת ציון היסטורית.

במהלך השנים, מספר חוקרים ערבים ויהודים תיעדו את הקבר ואת ההקשר ההיסטורי שלו.

בין היתר, מוזכר הקבר במחקרים על המרד הערבי ועל ראשית ההתנגדות הפלסטינית המאורגנת.

מעמדו של הקבר כיום

נכון לשנת 2025, הקבר של אל-קסאם בנשר מוכר כאתר קבורה מוסלמי, אך אינו מוגדר כאתר מורשת רשמי. (וטוב שכך.)

אין שילוט ממשלתי או הכרה ממשרד הדתות, והטיפול בו נעשה על ידי גורמים פרטיים או דתיים.

הקבר הפך בשנים האחרונות למוקד עלייה לרגל עבור פעילים מוסלמים, בעיקר בימי זיכרון.

עם זאת, אין בו תשתיות תיירותיות, והוא נותר אתר קטן וצנוע.

לסיכום: קבר עם עבר טעון

הקבר של עז א-דין אל-קסאם בנשר הוא עדות שקטה אך משמעותית להיסטוריה של המאבק הערבי בארץ ישראל.

הוא משקף את הדרך שעברו רעיונות ההתנגדות, ואת האופן שבו דמותו של אדם אחד יכולה להפוך לסמל – גם עשרות שנים לאחר מותו.