מהפכת ההייטק החשאית: כך הפכה הפריפריה למרכז החדש של ישראל

מהפכת הייטק שקטה: האם ישראל של שנות ה-20 תיראה אחרת?

במשך שנים רבות, התפיסה הרווחת בישראל הייתה ברורה ומוצקה: יוקרת ההייטק והטכנולוגיה שייכת ללב הארץ, לגוש דן, לתל אביב.

תל אביב הגדולה, רמת גן, והרצליה פיתוח – אלו היו מוקדי הכוח, המגדלורים שמשכו את הכישרונות הצעירים והמבריקים ביותר מכל קצוות הארץ.

הפריפריה, לעומת זאת, נשארה מאחור.

היא נתפסה כמאגר כוח אדם, כמרחב של תעשייה מסורתית או חקלאות, וכמקום שרבים שואפים לעזוב כדי להגשים את חלומותיהם.

אך בשקט בשקט, מתחת לפני השטח, מתחוללת מהפכה. מהפכה שמשנה את מפת התעסוקה הישראלית ומציירת עתיד חדש, שבו ההזדמנויות לא מוגבלות עוד על ידי קווי דמיון גאוגרפיים.

מהפכה זו היא שילוב של מספר גורמים מרתקים, שפועלים יחד בסינרגיה מפתיעה. בבסיסה עומד המודל החדשני של עבודה היברידית, שזכה לדחיפה אדירה עם פרוץ מגפת הקורונה.

במקביל, רשת הרכבות הישראלית הולכת ומתרחבת, מחברת את הדרום והצפון ללב המדינה בתוך שעות ספורות, ומקצרת משמעותית את המרחקים. ולבסוף, ישנה גם ההכרה הגוברת, הן מצד הממשלה והן מצד המגזר העסקי, בפוטנציאל העצום הטמון בכישרונות הפריפריה.

שילוב כל הגורמים הללו יצר סערה מושלמת, שהופכת את אזורי הנגב, הגליל ואף יהודה ושומרון למרכזי תעסוקה חדשים ותוססים.

אז מה בדיוק קורה שם, מעבר לכותרות? בואו נצלול פנימה, אל הנתונים היבשים והסיפורים האנושיים שמאחוריהם.

גלים של הזדמנויות: נתוני צמיחת משרות בהייטק בפריפריה

אם נבחן את נתוני התעסוקה משנת 2020 ואילך, נגלה תמונה מרתקת. על פי דוחות של חברות סטארטאפ וגופים ממשלתיים, מספר המשרות בענף הטכנולוגיה בערים כמו באר שבע, ירוחם ואף מצפה רמון, זינק באופן ניכר.

באר שבע, למשל, הפכה בשנים האחרונות למטרופולין טכנולוגי של ממש. ממרכז סייבר בודד לפני כעשור, העיר התפתחה והפכה למרכז של חברות סטארט-אפ, חברות ענק בינלאומיות ומוסדות אקדמיים מובילים בתחום.

פארק ההייטק גב-ים בנגב הוא דוגמה מושלמת לכך: הוא מאכלס עשרות חברות מובילות כמו EMC, דיימלר וסימנס, ומספק אלפי משרות איכותיות.

תופעה דומה מתרחשת גם בגליל.

באזור צפת, למשל, הוקם 'פארק תעשיות הגליל', שמארח חברות מתחומי המזון, החקלאות והביוטכנולוגיה.

הפארק מהווה מנוף צמיחה משמעותי עבור העיר והאזור כולו, ומספק מאות משרות בתחומים מתקדמים.

גם ירושלים, שנתפסת לעיתים כפריפריה של גוש דן, הפכה בשנים האחרונות למרכז טכנולוגי ענק, בעיקר בזכות ההשקעות של חברות כמו אינטל ו-Mobileye.

על פסי הצמיחה: תרומת רשת הרכבות המהירה

עד לפני כמה שנים, חלום על עבודה בהייטק בתל אביב כתושב ירוחם או דימונה נראה כפנטזיה.

הדרך הייתה ארוכה, מתישה וגזלה זמן יקר שהיה בלתי אפשרי לנהל חיי משפחה וקריירה במקביל.

כיום, בזכות הרחבת רשת הרכבות, המציאות שונה לחלוטין. קו הרכבת המהיר לבאר שבע, יחד עם פיתוח קווים נוספים בצפון, יצר רשת תחבורתית שמחברת את הקצוות.

רכבת ישראל מהווה היום עורק חיים עבור רבים. לדוגמה, נסיעה מהירה מבאר שבע לתל אביב (המרכז) נמשכת כשעה ורבע,

ומהווה פתרון תחבורתי מהיר ואמין עבור עובדים רבים.

פתרון זה מאפשר לעובדים מהפריפריה להגיע למרכז בפרק זמן סביר, אך החשיבות האמיתית של רשת הרכבות היא ההזדמנות שהיא יוצרת:

היא מאפשרת למעסיקים לראות את הפריפריה כמאגר כוח אדם לגיטימי וזמין.

כיום, מעסיק בתל אביב יכול להרגיש בנוח לגייס מהנדס תוכנה מבאר שבע, בידיעה שיוכל להגיע למשרד ביום שנדרש לכך, מבלי לבזבז יום שלם על נסיעות.

ההשפעה של רשת הרכבות אינה רק בתחום התעסוקה. היא משפיעה על הכלכלה המקומית כולה, מגבירה את התנועה העסקית, התיירות ויוצרת ביקוש לשירותים חדשים.

לדוגמה, בתחנות הרכבת החדשות בדרום והצפון נפתחים בתי קפה, חנויות נוחות ושירותים נוספים, המעסיקים תושבים מקומיים ותורמים למארג הכלכלי של הקהילה.

גמישות, לא רק ביוגה: כיצד מודל העבודה ההיברידי שינה את הכללים

אם רשת הרכבות הייתה המנוע, אזי מודל העבודה ההיברידי היה הדלק שנתן לו כוח.

לפני עידן הקורונה, עבודה מהבית הייתה פריווילגיה של מעטים בלבד.

החברות הגדולות והמובילות התעקשו על מודל עבודה מסורתי, של נוכחות פיזית במשרד בכל יום עבודה.

כתוצאה מכך, עובדים רבים נאלצו להשקיע שעות בפקקים או להעתיק את מגוריהם לקרבת המרכז, מה שגרם לעליית מחירי הנדל"ן וליצירת פערים חברתיים-כלכליים עמוקים.

הקורונה שינתה את כללי המשחק. חברות רבות נאלצו לעבור למודל של עבודה מרחוק באופן מלא, וגילו לפתע שזה לא רק אפשרי – אלא גם יעיל וחסכוני.

מודל זה פתח בפני עובדים בפריפריה דלתות שמעולם לא היו קיימות.

כיום, עובד יכול לגור בערד או בכרמיאל ולעבוד בחברת סטארטאפ תל אביבית, בלי הצורך לעזוב את ביתו או משפחתו. הוא יגיע למשרד יום אחד בשבוע, ובשאר הימים יעבוד מהבית או ממרחבי עבודה משותפים שצומחים באזורו.

מרחבי עבודה בדרום ובצפון, כמו WeWork, Urban Place או Spaces, הולכים ומתרבים. הם מהווים פתרון אידיאלי עבור עובדים עצמאיים או כאלו שמחפשים סביבת עבודה מקצועית מחוץ לביתם.

מרחבים אלו גם מאפשרים ליצור קהילות מקצועיות מקומיות, מפגשים ונטוורקינג בין עובדים, יזמים וסטארטאפיסטים מהאזור, ומספקים סביבה תומכת ופורייה לצמיחה.

העתיד כבר כאן: סיכום והסתכלות קדימה

הסיפור של אזורי התעסוקה החדשים בפריפריה הוא סיפור של שינוי עמוק,

של שבירת מוסכמות ושל אופטימיות זהירה. מדובר בשינוי שמונע על ידי טכנולוגיה, תשתיות ותפיסות חדשות לגבי עולם העבודה. הצמיחה בהייטק בפריפריה היא כבר לא רק חלום, אלא מציאות מתהווה.

באר שבע, קריית שמונה, ירושלים וערים נוספות כבר הפכו למרכזים טכנולוגיים חשובים, ואין ספק שערים נוספות יצטרפו אליהן בקרוב.

המודל ההיברידי ורשת הרכבות אינם רק פתרונות טכניים; הם יוצרים תשתית חברתית וכלכלית חדשה.

הם מאפשרים לצעירים להישאר בביתם, לחיות בסביבה מוכרת, ליהנות מאיכות חיים גבוהה יותר ולהגשים את שאיפותיהם המקצועיות ללא צורך בהגירה למרכז.

הם מחזקים את הקהילות המקומיות, יוצרים מקומות עבודה חדשים ומושכים השקעות נוספות, ובכך יוצרים מעגל קסמים חיובי של צמיחה ושגשוג.

עם זאת, יש לזכור שהדרך עוד ארוכה. כדי להבטיח שהפריפריה תמשיך לצמוח ולהתפתח, יש להמשיך להשקיע בתשתיות, בחינוך ובהכשרות מקצועיות.

נדרשת שיתוף פעולה מתמשך בין הממשלה, המגזר הפרטי והאקדמיה כדי להבטיח שגם הדורות הבאים יוכלו ליהנות מההזדמנויות החדשות שנפתחו בפניהם.

העתיד של הפריפריה כבר לא נגזר עליה מלמעלה, אלא נבנה מלמטה, על ידי האנשים שחיים בה, עובדים בה ויוצרים בה.

וזה, כשלעצמו, הדבר המרגש ביותר.