מהחזק אל הרגיש – המהפכה של אודי כגן

מהחזק אל הרגיש – המהפכה של אודי כגן

צפיתי במונולוג המטלטל מההופעה של אודי כגן, (שווה צפייה, אפילו חובה – לחצו כאן)

וזה היה אחד הרגעים הנדירים שבהם סטנדאפיסט מצליח להיות לא רק מצחיק, אלא גם כנה ומרגש.
כגן לא בורח מהכאב, הוא מתייצב מולו.

הוא מספר על הלם קרב, על חרדה, על לילות קרים בדרום אמריקה ועל שנים של שתיקה.
במקום לעטוף הכול בהומור קליל, הוא בוחר לשים את הכאב במרכז, ואז לפרק אותו בצחוק.

הדמות שאודי כגן מביא לבמה שונה כל כך ממה שהורגלנו אליו.

היא כנה ונוגעת גם בדברים הלא נעימים, רגשית ומסוגלת לדבר את השפה של הלב, ובו בזמן גברית במובן החדש של המילה – לא זה שמתמוטט או מתכחש, אלא זה שמחזיק ומכיל.

היא מצליחה לשלב בין עומק ורצינות לבין קלילות וצחוק מתפרץ.
השילוב הזה יוצר רגע שבו הצופה לא רק צוחק אלא גם מרגיש שמדברים אותו.

לא במקרה חוקרי מגדר מדברים בשנים האחרונות על מה שמכונה "גבריות היברידית" (Hybrid Masculinity).

במאמר שפורסם ב-The Society Pages נכתב כי "גברים רבים משלבים בתוכם יסודות של גבריות מסורתית עם תכונות שנחשבו בעבר נשיות, כמו רגישות ופתיחות רגשית" .

שילוב שמאפשר להחזיק כוח ורוך באותו זמן. כגן, בלי להשתמש במונח הזה בעצמו, פשוט מבצע אותו על הבמה.

החידוש הגדול בדבר נובע מכך שבדרך כלל סטנדאפיסטים בוחרים להתרחק מהמקומות האלו.
קל יותר להסתלבט על פוליטיקה, על זוגיות שגרתית או על פקקים באיילון.

כגן לוקח את הסיכון ומבין שהמקום שבו אנחנו הכי פגיעים, הוא גם המקום שבו אנחנו הכי אנושיים. דווקא שם ההומור מקבל משמעות אחרת: לא כבריחה, אלא ככלי שמאפשר לשרוד.

ובסוף, יש כאן אמירה מאוד עמוקה על גבריות ישראלית.

כגן מראה שאפשר להיות גם גבר "חזק" וגם רגיש, גם לוחם וגם איש משפחה, גם מצחיק וגם עמוק. זו גבריות שלא בורחת מהבושה אלא הופכת אותה לאור.
ובחברה שבה "גבר אמיתי" עדיין נמדד לא פעם ביכולת לשתוק ולהחזיק הכול בפנים – אודי כגן מעז לצחוק, לבכות, ולדבר.

ובכך הוא מגדיר מחדש מי באמת הגבר הכי אמיץ על הבמה.