35 מיליארד דולר: איך הסכם הגז ההיסטורי בין ישראל למצרים ישנה את המפה האנרגטית של המזרח התיכון
מבוא – הסכם שמסעיר את האזור
ב־7 באוגוסט 2025 נחתם אחד ההסכמים הכלכליים הגדולים ביותר בין ישראל למצרים –
עסקת גז טבעי בשווי כולל של כ־35 מיליארד דולר. ההסכם, שנחתם בין שותפי מאגר לווייתן הישראלי לבין חברות האנרגיה הממשלתיות במצרים, צפוי לשנות את שוק האנרגיה האזורי ולהשפיע על הכלכלה המצרית והישראלית כאחד.
לפי הדיווחים, מדובר בהרחבה משמעותית של היקף הגז שייוצא מישראל למצרים בשנים הקרובות, לצד השקעות בתשתיות והקמת מתקנים חדשים להנזלת גז.
רקע – שיתוף פעולה שנבנה על פני עשור
הקשרים בתחום האנרגיה בין ישראל למצרים החלו להתהדק עוד בשנות ה־2010, עם גילוי מאגרי הגז הגדולים לחופי ישראל.
מאגר לווייתן, מהמאגרות הגדולים בים התיכון, הפך לשחקן מפתח במפת האנרגיה האזורית. והציב את ישראל כמעצמה כלכלית מובילה.
הסכם זה הוא המשך ישיר לעסקאות קודמות – אך הפעם, ההיקף הפיננסי וההתחייבות ארוכת הטווח מציבים אותו ברמה אחרת לגמרי.
מצרים, שמחזיקה מתקני הנזלה באידקו ודמיאטה, שואפת להפוך למרכז אנרגיה אזורי, וישראל היא שותפה אסטרטגית בתוכנית זו.
פרטי ההסכם – מה כוללת עסקת הענק?
- היקף כספי: כ־35 מיליארד דולר לתקופה של כ־11 שנים.
- כמות גז: הרחבת היקף היצוא ב־60% לעומת ההסכם הקודם.
- תשתיות: השקעה בהקמת קו הולכה חדש בין לווייתן לחוף המצרי, שיפור מתקני הקליטה וההנזלה.
- שחקנים מרכזיים: נובל אנרג’י (שברון), רציו, דלק קידוחים – מצד ישראל; חברות הגז הממשלתיות EGAS ו־EGPC – מצד מצרים.
- מועד התחלה: 2026, עם עלייה הדרגתית בהיקף היצוא עד 2028.
למה מצרים זקוקה להסכם הזה?
מצרים מתמודדת בשנים האחרונות עם עלייה חדה בביקוש המקומי לגז, לצד ירידה זמנית בתפוקת שדות מקומיים.
השימוש בגז לצורכי ייצור חשמל, תעשייה, ויצוא כגז מונזל (LNG) – הפך את הגז למשאב אסטרטגי ממדרגה ראשונה.
באמצעות ההסכם, מצרים תוכל:
- להבטיח אספקת גז רציפה לשוק המקומי.
- לשמר את פעילות מתקני ההנזלה בקצב מלא.
- להגדיל את היקף היצוא לשווקים באירופה ובאסיה.
ההשפעה על ישראל
עבור ישראל, ההסכם הוא לא רק עסקה כלכלית אלא גם הישג מדיני.
הוא מציב את ישראל כמעצמת אנרגיה אזורית ומייצר הכנסות מס משמעותיות לקופת המדינה. כמובן שזה גם מגביר את התלות של מצרים בישראל, כך שגם מבחינה ביטחונית ההסכם עשוי לחזק את ישראל.
בנוסף:
- ההסכם מחזק את הקשרים המדיניים עם מצרים.
- הוא מייצר ביטחון כלכלי ארוך טווח לשותפי לווייתן.
- מאפשר מימון פרויקטים נוספים לחיפוש ופיתוח מאגרי גז.
השפעות על המזרח התיכון
הסכם כזה לא מתרחש בוואקום. הוא משתלב במגמה רחבה יותר של שיתופי פעולה אזוריים באנרגיה.
כולל הסכמים עם ירדן, תיאום עם האיחוד האירופי, והקמת פורום הגז המזרח־תיכוני (EMGF) שבו חברות מצרים, ישראל, קפריסין, יוון ואיטליה.
באופן לא מפתיע, עסקה בהיקף כזה גם מעוררת עניין בקרב מדינות נוספות במזרח התיכון, שחלקן רואות בשיתוף הפעולה הזה מודל אפשרי לשיתוף פעולה כלכלי למרות מתחים פוליטיים.
ביקורת והתנגדות
כמו בכל עסקה גדולה, גם כאן לא כולם מרוצים:
- במצרים – יש ביקורת ציבורית על תלות בגז מישראל, עם טענות שמדובר בפגיעה בריבונות האנרגטית.
- בישראל – חלק מהפעילים הסביבתיים מזהירים מפני פגיעה סביבתית בים התיכון ומדגישים את הצורך במעבר מהיר יותר לאנרגיות מתחדשות.
- בזירה הבינלאומית – יש מדינות במזרח התיכון שמביעות הסתייגות משיתוף פעולה כלכלי ישראלי־מצרי, בעיקר בהקשרים פוליטיים.
הקשר הכלכלי העולמי – גז כמנוע צמיחה
בעשור האחרון הפך הגז הטבעי לאחד ממקורות האנרגיה המרכזיים בעולם.
על רקע משברים גיאו־פוליטיים, ביקוש הולך וגובר באירופה בעקבות המלחמה באוקראינה, ומדיניות הפחתת הפחמן, הגז נתפס כ”דלק גישור” עד המעבר המלא לאנרגיות ירוקות.
מצרים, עם מיקומה האסטרטגי ותשתיות ההנזלה המתקדמות שלה, יכולה להפוך לשחקנית גלובלית – וישראל היא שותפה מרכזית במהלך הזה.
תחזיות לעתיד
מומחים צופים שההסכם הנוכחי יוביל ל:
- גידול בהשקעות הזרות במגזר האנרגיה המצרי.
- חיזוק היציבות הכלכלית של ישראל דרך הכנסות ממסים ותמלוגים.
- אפשרות להסכמים דומים עם מדינות נוספות באזור, כולל שיתוף פעולה תלת־צדדי עם קפריסין ויוון.
- חיזוק מעמד פורום הגז המזרח־תיכוני כגוף משפיע בזירה הבינלאומית.
סיכום – יותר מגז
הסכם הגז בין ישראל למצרים הוא הרבה מעבר לעסקה כלכלית. הוא מהווה אבן דרך ביחסים בין שתי המדינות, מסמל את הפוטנציאל הכלכלי של שיתופי פעולה אזוריים, ומשקף את השינויים הדרמטיים במפת האנרגיה העולמית.
השאלה הגדולה היא האם הסכם זה יהיה תחילתה של תקופה של שיתופי פעולה נוספים במזרח התיכון, או צעד זמני המונע בעיקר מאינטרסים כלכליים.
2 תגובות